מערכת הכללים האג'נדות והאמונות שלנו לא נבנית סתם כך פתאום ביום אחד. היא מושפעת ממהלך החיים שלנו – מהאירועים שעברנו בחיים, דעות ששמענו ממורים ומהתקשורת, ספרים שקראנו, חברים שסביבנו ועוד פרמטרים רבים. עלינו לדעת שהכללים שלנו במערכות יחסים עלולות להיות לנו לרועץ!
כללים כגון: "מי שאוהב אותי תמיד יעשה בשבילי", או "מי שאוהב אותי באמת צריך לקבל אותי כמו שאני גם כשאני כועס וביקורתי", עלולים לגרום לכם משברים זוגיים למכביר אם הצד השני לא יתאים לדפוס הכללים שלכם.
ההתפרצויות והכעסים שלנו כלפי בני אדם באופן כללי, נובעות בעיקר בגלל שהם עברו על יסודות כללי חיים שאנו מאמינים בהם, לאו דווקא בגלל שיש לנו משהו אישי נגדם. חלקנו נוטים להאמין בטעות שערכי היסוד שלנו הינם אמת אבסולוטית שאין בילתה ושוודאי כולם צריכים לחשוב ולהתנהל כמונו. זהו המושג בסוציולוגיה המכונה "אתנוצנטריות", שבני אדם מצפים שהעולם ובפרט בני הזוג, יתאימו עצמם לכללים שלהם וכשזה לא קורה, מלבד האכזבה מגיעים גם התפרצויות הזעם והכעסים. אנחנו שוכחים שעם כל הכבוד לכללים שלנו ישנה מערכת כללים וערכים גם לצד שכנגד.
גברים יכולים לחיות בהנחה מוטעית שמי שרוצה משהו אומר זאת מפורשות בניגוד לכלל הנשי המנוגד הטוען ש: "גברים אמורים להבין לבד מה נשים רוצות". אתם בטח מתארים לעצמכם כיצד ניגוד שני הנחות היסוד הללו מתנגש כשהאשה מתוסכלת מחמת רעב רגשי, ומוציאה את התסכול שלה בכך שהיא יורדת לחייו של הגבר. לבסוף כשהוא שואל אותה: "וכל זה למה?" והיא אומרת לו את האמת, הוא מגיב בזעם ועונה: "אז למה את לא מדברת ברור??? אני צריך לנחש?!"
ומה אם מערכת האמונות האוחזת ש: "האשה צריכה תמיד לכבד את אמא שלי", מול הכלל הסותר של: "אמא של בעלי לא יכולה להתנהג ולדבר אליי איך שהיא רוצה וכשהיא פוגעת בי בעלי חייב להיות בצד שלי", כמה מריבות יכולה ליצור הסתירה זאת???
גם הכלל של "בית צריך להיות מסודר תמיד על מנת להיטיב את השהייה בו," נוגדת לכלל אחר של בני אדם המאמינים ש: "האפשרות לפזר ולבלגן בלי לשמור על סדר, זהו החופש האנושי המנציח את עליונותו של האדם על החומר", או לכלל אחר של גברים רבים ש: "כשהכל מבולגן יותר קל לי למצוא את הדברים שלי כי הבלגן הוא הסדר שלי".
הכללים היסודיים שלנו משפיעים על תחומים רבים בבחירת ההחלטות שלנו: כגון לאן אנחנו מעדיפים לצאת, כמה מוציאים על קניות ומותרות, מה סגנון הלבוש שלנו ועוד…
כדי שיהיה לכולנו קל יותר, חשוב מאד להבהיר את הכללים והאמונות שלנו כבר בתחילת הקשר וללמוד על כללי אמונתו של בן או בת הזוג שלנו, כדי שלא ליצור ציפיות שיובילו לאכזבות ובעיקר – בשביל ליצור גמישות. חובתנו לגלות את כל הכללים המתנגשים ביננו, לעיין היטב עד כמה הפער ביניהם הוא גדול וכמה נוכל לבוא לקראת הצד השני שלא לרסק את כלליו. כמובן שישנם גם אמונות וכללים רבים נובעים מדעות קדומות ומחוויות אישיות שבהחלט עלולים להשתנות במשך הקשר הזוגי על ידי יצירת חוויות מתקנות.
חשוב שתזכרו: הצד השני לא בהכרח מבין ומאמין את מה ובמה שלכם ברור מאליו!
אהבה ומשיכה לבני הזוג שלנו לא תספיק אם כלליו של הצד השני מופרים באופן תדיר ושוטף. לרוב אלו הן נקודות היסוד העיקריות בכל מחלוקת המתעוררת במערכת יחסים. ולא רק בדברים הקשורים ביניכם אלא גם בכל מה שקשור לדרכי החינוך של ילדיכם – חינוך נוקשה או רך, פינוק יתר או מניעת מתנות לחינוך לדחיית סיפוקים. שיטות ענישה ומשמעת שונות, לא חסרים נקודות גישה שונות בענייני חינוך.
כולנו יודעים/מאמינים שמערכת יחסים מתוחזקת היטב מבוססת על המשפט: התעסק יותר במה שאתה יכול להעניק מאשר במה שאתה יכול לקחת. הרעיון בא לידי ביטוי לא רק בהיבט הנתינה הגשמי של ריצוי בעמידה במשימות או בפינוק של קניית מתנות. אלא גם, ואולי בעיקר, על כיצד אני מגמיש את מערכת האמונות והכללים שלי ומצמצם אותם על מנת שמערכת האמונות והכללים של בן זוגי תבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.
