דבי בת ה-41, מתגוררת ביבנה, עבדה במשך שנים כבעלת עסק קמעונאי ושימשה כמנהלת מרחב ואזור. לצד זאת, המחשבות וחוסר שביעות הרצון מהמקום שהיא נמצאת בו, הובילו אותה לערוך תפנית בחייה. "מאוד אהבתי את העבודה מה גם שאני טובה בה. תמיד רציתי לגדול ולהתפתח בתחום כאשר השאיפה הייתה לגדול, ללמוד ולהתפתח למשרת מנכ"לית חברה או משהו בסגנון, אבל לאורך השנים משהו בי נשחק. רציתי לטפס ולהתפתח בתחום עד שהבנתי שזה ממש לא אני". דבי החליטה לערוך הסבה מקצועית בגיל 33 ולהתמודד עם הקשיים שהוצבו בפניה. "התחלתי ללמוד את התחום הטיפולי מתוך המקום של הילדה הקטנה, בת להורים גרושים שאף פעם לא הסתדרו אחד עם השניה. כל זוג שאני פוגשת אני מביאה את הילדה הקטנה שבי. היא נוכחת בחדר ועוזרת לי".
כיום, דבי משמשת כיועצת זוגית ומינית, מנחת nlp ומרצה ומנחת סדנאות. "רואה את הטוב שבכל דבר ויודעת להפיק את המיטב מכל בעיה". ציינה. "כמו שבזכות ההטרדות המיניות שעברתי היום אני מנחה ומלווה בנות שצריכות ומעבירה הרצאות בתחום. מחלת האנדומטריוזיס ממנה אני סובלת ואני מלווה נשים שצריכות וכמובן תחום המקצוע שבחרתי לי שבעצם באמת מתוך המקום הכואב שלי מרפא אותי מידי יום ביומו. כי חלק ענק מתהליך הריפוי הוא שיתוף".
האם גירושי ההורים היה נדבך חשוב בהסבה המקצועית אותו בחרת?
"יש לי מנטרה – החיים זורקים עלייך לימונים תחגוג עם לימונצ'לו. מאתגר אבל ישים. יום אחד התארחתי אצל מכרים שהזוגיות שלהם לא הייתה משהו בלשון המעטה. מן הסתם האווירה בבית הייתה מתוחה והתנהגות הילדים החזירה אותי שנים אחורה-לילדות שלי- כבת להורים גרושים קיבלתי את כל ה״חבילה״ לטוב ולרע. בילדים אלו בעצם ראיתי את ההשתקפות שלי ושל אחותי הקטנה. הגעתי הביתה מלאה באנרגיות שונות וחדשות וחיפשתי חצי לילה בגוגל על אופציות ללימודי ייעוץ זוגי. מאז אני לא מפסיקה ללמוד את התחום. אגב- הילדה הקטנה שבי שאני דואגת לחבק כל יום היא הדרייב שלי בכל פגישה בקליניקה".
באלו מקרים את נתקלת במהלך עבודתך?
"זוג בסיבוב שני שהגיע על סף פרידה. ״המטען״ שכל אחד הביא מנישואים קודמים יחד עם ילדים בגיל ההתבגרות גרמו לחיכוכים רבים בניהם. לפני מספר שבועות הם שלחו לי סרטון של בקשת נישואים.
עוד זוג שהגיע לפני מספר שנים שניה לפני גירושים ובקושי הסכימו לשבת יחד באותו חדר. עברנו יחד תהליך ארוך שבו הם למדו אחד את השניה מחדש. למרות הזמן שעבר לא אשכח אותם בחיים. פגשתי אותה לא מזמן ברחוב והיא רצה אלי. (לא זיהיתי אותה עם המסיכה) ובכתה וחיבקה אותי. היא בהריון נוסף וסיפרה כמה שהזוגיות שלה נמצאת היום במקום אחר.
לזה מתווספים כמובן אין סוף ווטסאפים מרגשים, האהבה וההוקרה שאני מקבלת אחרי הרצאה/ סדנא ואין ספק שהדבר שאני הכי אוהבת- צילומי אולטרסאונד. זה המקום שאני מרגישה בו תחושת שליחות אדירה".
מהן החששות שהתלוו במהלך השינוי שעשית?
"לא פשוט ללכת ממשכורת גבוהה ובטוחה אל הלא נודע מה גם ששיווק הוא לא הצד החזק שלי. היו המון חששות וההתחלה הייתה מאוד מאתגרת. בצעד שכזה חשוב מאוד בן/בת זוג ו/סביבה תומכת. היום אני מברכת על התעוזה. ברגע שאני נכנסת לקליניקה אני מתמלאת כוחות ואנרגיה מה שמוביל לקסמים שנוצרים יחד עם הזוג".
התהפוכות הרבות שדבי עשתה בחייה, היו גם על הצד הבריאותי: "אני חולת אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס. מחלות גניקולוגיות המופיעות לרוב אצל נשים בגיל הפריון. אני מלווה נשים שצריכות וכמובן תחום המקצוע שבחרתי לי שבעצם באמת מתוך המקום הכואב שלי מרפא אותי מידי יום ביומו כי חלק ענק מתהליך הריפוי הוא שיתוף".
המחלות נחשבות לגניקולוגיות והן מופיעות לרוב אצל נשים בגיל הפריון. "מכיוון שאלו מחלות שקופות יש איחור ניכר באבחנה ונשים רבות לא מאובחנות בזמן ומסתובבות שנים עם כאבים עזים ובלתי מוסברים ואף חווים זלזול וחוסר ידע מצד רופאים מסוימים. חשוב מאוד להעלות את המודעות למחלה ולשחרר נשים ממעגל הבושה וחוסר הוודאות.
תסמיני המחלה הם כאבים סביב המחזור אבל יש נשים שחוות כאבים כל החודש. הרבה "מתנות״ מביאה איתה המחלה בניהם קושי להיכנס להריון, בעיות בשלפוחית ובמעי ובעיקר כאבים, וכשאני אומרת כאבים – יש נשים שחוות התקפים בלתי פוסקים ברמה של צירי לידה. אני לדוגמא אושפזתי לתקופה ארוכה בגלל חוסר יכולת לתפקד מה שגורם לי היום לחיות בהודיה גדולה יותר. לרוב, עיקר הכאב הוא סביב המחזור החודשי והביוץ מה שגורם לנשים להתבייש- מה גם שרופאים מסוימים יזלזלו ויגידו לך לקחת נורופון ולנוח וה״יסודיים״ שבהם ישלחו אותך לטיפול נפשי. גם בזוגיות זוהי התמודדות לא פשוטה כיוון שחלק מהנשים סובלות מכאבים בזמן קיום יחסי מין ובנוסף זה לא פשוט להיות בזוגיות שלאחד יש מחלה כרונית. אני פוגשת הרבה זוגות כאלה בקליניקה ויחד אנחנו לומדים איך לחיות לצד האנדו. אז תדעי שלכאב שלך יש שם-אנדומטריוזיס".
לצערנו, בתקופה האחרונה אנו מדווחים על מקרי אלימות והטרדות כלפי נשים. כיצד אותן בחורות צריכות לנקוט כאשר הן חוות הטרדות מיניות?
"בראש ובראשונה להבין שהיא לא אשמה. לא משנה מה עשית- איך התלבשת או התנהגת שום דבר לא מצדיק הטרדה מכל סוג שהוא. בנוסף חשוב מאוד לשתף מישהו קרוב שסומכים עליו כמה שיותר קרוב למקרה וכמובן לפנות יחד לגורמים המקצועיים. בנוסף ניתן לפנות 24 שעות ביממה ל-1202 לנשים
1203 לגברים- קווי חירום לנפגעי תקיפה מינית. השיתוף הוא שחרור ענק וכשמדברים על דברים ולא מדחיקים אותם נוצר תהליך ריפוי. הדברים נראים אחרת וההקלה עצומה. עד היום, בכל פעם שאני משתפת ומספרת בהרצאות וסדנאות על ההטרדות המיניות שעברתי אני חווה סוג של ריפוי. אני כמובן ממליצה להתלונן אבל כל מקרה לגופו וכמובן שכל אחת מאיתנו יודעת מה נכון לה. יותר מחפשת לחלחל לנשים להיות מודעות ולא להשתתק בסיטואציה. הרבה נשים עוצמתיות וחזקות קופאות שגבר כופה עצמו עליהן. זה לפחות מה שקרה לי. הבטחתי לעצמי-לא עוד. אני מרצה בפני בנות נוער ומקבלת טלפונים בשעות לא שעות מבנות שחוו הטרדה ומחפשות אוזן קשבת".
בנוגע למקרי האלימות בתקופה האחרונה.
"אני מזועזעת עד עמקי נשמתי מהמצב הנוכחי בו דם נשים נעשה הפקר. לפעמים זה מרגיש כאילו מספיק שאישה קצת ״מרגיזה״ את בעלה והופ- היא נרצחת. מקרי הרצח האחרונים ושירה איסקוב המדהימה שמים לנו מראה מול הפנים ומשקפות לנו את המצב- נשים אינטליגנטיות עם זוגיות מדהימה למראית עין נמנות עם הקורבנות האחרונות. זו קריאת השכמה. השיח בחברה הישראלית הפך להיות אלים וככל הנראה זה מעורר את החיה החבויה אצל גברים מסוימים. רק החמרת הענישה באופן מיידי ולטווח הארוך חינוך חינוך ושוב חינוך. אני מנצלת את הרשתות החברתיות בהן אני מאוד פעילה וקוראת לנשים שחוות אלימות לפנות ולבקש עזרה. כמובן שאני מלווה באהבה כל אישה שפונה אלי לרווחה/ משטרה באזור מגוריה. ביבנה בורכנו בנשים מדהימות ברווחה-שירה אמיתי רייניץ ואור אמיתי שנמצאות שם תמיד ובאהבה גדולה לכל מי שצריכה. כמובן שאנצל גם את הבמה הזאת ואומר שוב-מוזמנת לפנות אלי במידה וצריכה עזרה/ הכוונה/ אוזן קשבת. את לא לבד!".
למה בחורות צריכות להגיע דווקא אלייך? וכיצד הריפוי יכול לעזור להן?
"הכי חשוב לדעתי מול מטפל- כימיה. אני תמיד אומרת בשיחה המקדימה תגיעו לפגישה ותראו איך אתם מרגישים מולי. כשיש כימיה הפגישות זורמות ומאוד אפקטיביות. בנוסף- חשוב מאוד לציין שאפשר להגיע לבד. לדעתי כל זוג צריך להגיע לייעוץ בשלב מסוים.גם כשהכל תקין רצוי לעשות סטופ מהאינטנסיביות הבלתי פוסקת של חיינו ופשוט לדבר. משהו שהרבה שכחו איך עושים. חשוב- ״הרצון לאהבה לא מסתיים אף פעם״. אצל כולנו. וזוגות שמזניחים ולא מטפלים פותחים פער שהולך וגדל-וחבל. אני אוהבת את הקליניקה שלי, זה מקום שבוכים בו, צוחקים בו וצועקים בו ומספרים בו הכל, בלי פילטרים. אני רואה כמה הזוגות נהנים להגיע אלי ומתקשים ללכת, זה סוג של פאוז מהחיים, התנתקות. אני גם מלווה זוגות לפני חתונה. לדעתי, חשוב לפתוח ולשחרר הכל , לשתף עם איש מקצוע ולהתחיל את החיים ברגל ימין".
לאורך המסע שעברה, דבי לא שוכחת מי עמד לצידה: "בעלי, דניאל שאותו אני אוהבת ומוקירה יום יום ששותף איתי בכל ובזכותו אני מצליחה להגשים את עצמי. בלעדיו לא הייתי מצליחה להגיע לאן שהגעתי".
