האדם נמצא בתוך מעשיו. כל יצירה שעושה או יוצר האדם הינה במובן מסוים ראי המשקף את אישיותו. כשהאדם פועל מתוך עצלות או חוסר חשק, או שהוא מזלזל בפעולה עצמה או באלה שהיא נעשית עבורם, זה יבוא לידי ביטוי בדרך כלל באיכות התוצר הסופי של אותה הפעולה.
כדאי שנזכור שכשנעשית איזושהי פעולה של אדם, והיא נעשית בהתלהבות ובהשקעה, ובפרט כשהיא נעשית עבור אחרים, בעל הפעולה לא יתנגד לקבל שבחים על פעולתו ולפעמים הוא אף זקוק להם. יתירה מזאת, ישנן כאלה שעושים רבות למען אחרים אך ורק כדי לשמוע את המילים הטובות על הפעולות שלהם, שהם החותמת עבורם על כך שאחרים מרוצים מפעולותיהם.
בקשר הזוגי אנו פועלים רבות למען אחרים – למען הבית, למען בני הזוג שלנו, ולמען הילדים. רבים מאיתנו לא ערים מספיק כדי להודות ולהוקיר על הדברים הטובים הנעשים עבורנו. לפעמים אנו מתרגלים שעושים עבורנו עד כדי שכנוע עצמי שבן או בת הזוג שלנו חייבים לעשות עבורנו דברים מסוימים ושרצונם הטוב בעשייה לא משחק תפקיד.
ישנם כאלה שכל כך הרחיקו לכת במחשבה שהכל מגיע להם, שכאשר לא נעשות עבורם פעולות מסוימות, הם כועסים וזועמים על אלו שלפי שיטת עולמם היו חייבים להם.
אמנם גם אלה שזכו שכן נעשות עבורם פעולות בקשר הזוגי, לא תמיד הם מתנהלים נכון.
כשאנחנו פועלים למען האחר, חשובה לנו מאד ההערכה שלו למעשינו. ישנם כאלה שלא יודעים להודות בכלל, בהנחה שמגיע להם הכל, והם לא מבינים מדוע במשך השנים הצד השני מאבד את המוטיבציה להמשיך ולעשות דברים למען הבית ולמען הקשר. אצל האדם הלא מוערך, בדרך כלל ישנה דעיכה בכמות או באיכות פעולותיו במשך הזמן, ובשלב מאוחר יותר יתכן שכבר לא יהיה בא לו לעשות כלום עבורנו ועבור הבית.
אמנם גם אצל אלו שכן יודעים להביע מילות תודה וההערכה כלפי מעשים ומחוות הנעשים כלפיהם, ישנם כאלה שנוטים לשבח ולהלל רק מעשים גדולים יוצאי דופן, אך מעשים קטנים של מה בכך הם מעבירים בלי לומר תודה, כאילו שהם אינם חשובים מספיק לקבל תודה וההערכה עליהם.
אני מדבר על פעולות קטנות ופעמים אף שגרתיות של עריכת קניות, ביצוע תשלומים, תפירת כפתור בבגד, תיקון מכנסיים, הבאת בגדים מניקוי יבש, תקיעת מסמר בקיר, הקפצת אוכל לאמא של בן הזוג, לקיחת הילדים מהגן וכיוצא באלו. אולי אנו לא צריכים לצאת מגדרנו כשפעולות מעין אלו נעשות, אבל המינימום המתבקש הוא לומר תודה בחיוך. קל וחומר בפעולות הדורשות מאמץ יתר, שהתודה וההערכה שלנו למבצע נותנת לו דלק חיובי להמשיך לעשות בשבילנו ופעמים המילים הטובות שהוא מקבל לאחר פעולתו, יהיו שוות עבורו יותר מהפעולה עצמה. כך פועלים בני אדם. הם אוהבים להרגיש מועילים.
ישנן שתי טעויות נוראיות שבני אדם עושים בזוגיות.
האחת הינה ההשוואה. טעות נוראית של גברים רבים היא להשוות את כישוריה של האשה שלהם – בבישולים או בניהול משק הבית, לאמא שלהם או לכל אשה אחרת. כמו כן, נשים רבות טועות בכך שמשוות את האבהות של הגבר שלהן לאבות אחרים. או את מעשי ידיו, נהיגתו ברכב, וזמני העבודה שלו לאבות שלהן או לכל גבר אחר ששניהם מכירים. השוואות מעין אלה הם מכה אנושה לאהבה, כי היא מעידה על חוסר אמון וחוסר שביעות רצון מהעומד מולנו. גם אם ההשוואה נזרקה בדרך עקיצה קלילה לפי ראות עיני העוקץ, הצד השני מקבל זאת כפגיעה מרסקת.
אתן לכם טיפ קטן. במקום לעסוק בהשוואות שליליות, נראה אתכם עוסקים בהשוואות מחזקות. עשו השוואות בכך שאתם משבחים את בני הזוג שלכם בהשוואה לאחרים. ולאמיצים שביניכם, בואו נראה אותכם משבחים את האשה בכך שתאמרו לה שהיא מבשלת יותר טוב מאמא שלכם או לפחות יותר טוב מאשתו של האח שלכם.
הטעות השנייה שרבים נכשלים בה הינה הביקורת. האם אתם חושבים שכיף לאדם שטרח ועשה למענכם, לשמוע דברי ביקורת על מעשי ידיו, עד כמה הם לא היו לטעמכם? יתכן שישנם דברים שלא מצאו חן בעיניכם והייתם רוצים בהם שיפור, אך לתועלת שניכם צריך לדעת כיצד לשפר מוצר מבלי לפגוע ביוצר אותו. השיטה של ביקורת מעצימה הינה הנוסחה הבאה: זה ממש טוב ואם ייעשה שינוי כזה וכזה זה אפילו יהיה מצוין.
אתן לכם דוגמא. אם למשל בן הזוג הכין עבורכם תבשיל שלא לטעמכם, ואתם מזהים איפה הוא פספס, אז השיטה הטובה ביותר לשדרג את התבשיל תהיה בלשון הזאת: "התבשיל יצא ממש טוב/טעים ועם קצת פחות מלח הוא ייצא עוד יותר טוב/מעולה/מושלם"
זכרו! מאחורי כל פעולה או יצירה שנעשתה עבורנו ישנו המפעיל/ה והיוצר/ת שיצרו אותם… מגיעה להם מילה טובה, לא?
