הפדגוגיה המייקרית מיישמת את מיומנויות המאה ה-21 כמו יצירתיות, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע, ומתחברת לתחומי דעת מגוונים. התלמידים לומדים ללפתור בעיות, לעבוד בצוות, משמעת עצמית , ניהול זמן והתמודדות עם כשלונות ואיך צומחים מכישלון.
בבית החינוך "פרדס צפוני" החלטנו לפרוץ את הדרך, ולתת לתלמידים את הכלים המתאימים, להפוך למייקרים. בהנחייתן של המורות אנג'ל כליף ושרית שאבי, פתחנו במהלך השבוע החולף את מהלך הלמידה בכיתות בית החינוך, על פי שכבות הגיל. תלמידי א-ג למדו את סיפורה של "הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר" שכתבה אנדראה ביטי, נוסח עברי נעמי בן גור. "… זה סיפור על הדס שביקשה משאלה, להיות יום אחר מהנדסת גדולה…". לכל אורכו של שבוע למידה, התלמידים הכירו את דמותה של הדס, שחלמה לבנות יצירות מוצלחות, שלא תמיד הצליחו, למדו להכיר את חוזקותיה של הדס- התמדה,חוזק ואיך מתמודדת עם תקלות וכשלים, בליווי מערכי שיעור בכישורי חיים בהנחייתה של שלומית מוסרי בן ארוש יועצת בית החינוך. התלמידים ניסו להעלות רעיונות יצירתיים, כגון: מה ניתן לעשות ממחבט טניס קרוע, פחית שתייה ומטריה? בניית אווירון מנייר בדרכים שונות, כתיבה בבלוני דיבור- מה הם החלומות שלנו כשנהיה גדולים ועוד.
תלמידי השכבות הבוגרות פגשו את דמותו ויצירתו המפוארת של האמן ליאונרדו דה וינצ'י. התלמידים למדו על ילדותו של לאונרדו שנולד לפני כ 500 שנה. על הציורים שצייר, ושנהג לצייר מעין מפלצת דמיונית בעלת חלקי גוף של חרדונים, לטאות, נחשים, חגבים ועטלפים. התלמידים גילו כי לאונרדו ניסה כל הזמן לשפר ולהמציא דברים חדשים. ממש כמו מדען, תכנן, ניסה, בנה ויצר, בדק את ההמצאות, הגיע למסקנות משלו בין אם הצליח ובין אם לא. בהשראת לאונרדו, התלמידים תכננו ציור של דמות דמיונית מהאוויר, מהים ומהיבשה, והתמודדו בבניית הדמות בתלת מימד
בסוף התהליך ערכנו את יום למידה משותף לכל תלמידי בית החינוך. לקראת יום זה אספו התלמידים חפצים וחומרים שונים, בהם ניתן לעשות שימוש חוזר. מטרתו הסופית של היום הייתה להפוך לממציאים כמו "הדס המהנדסת" או "ליאונרדו דה וינצ'י". משימתם הייתה לבנות כלי רכב עתידני, בהשראתם של השניים. בכל כיתה התחלקו התלמידים לקבוצות עבודה . בקבוצה תכננו יחדיו את המוצר אותו הם בחרו ליצור. התלמידים התמודדו עם עבודת צוות- איך מצליחים יחד לתת מקום לרעיונות שונים? מי קובע בקבוצה? איך מחלקים משימות? ואיך מגיעים להסכמה גם אם אני לא מסכים עם הרעיון? התלמידים התמודדו מה קורה כשהתכנון לא מצליח? ומה התחושות הנלוות אליו?
בתהליך העבודה פגשו התלמידים את השילוב והשקלול בן חשיבה גמישה ומסתעפת, וחשיבה מתמידה ומתכנסת, וכך הגיעו יחדיו ליצירה שירה ברעיונות מגוונים. הצלחנו להוציא את התלמידים "מאיזור הנוחות" שלהם, ואפשרנו להם לחשוב אחרת, להבין שכל מחשבה היא נכונה, אין שחור ולבו, אלא יש צבעוני. הנרי מאטיס אמר: "יצירתיות מחייבת אומץ לב". וכך, התלמידים השתמשו בכל המיומנויות שרכשו, עבדו , תכננו, שרטטו ויצרו את התוצר .
התלמידים ספרו כי התהליך אפשר לעבוד עם חברים בשיתוף פעולה, עבודת הצוות תרמה לביצוע מהיר וטוב של כל התהליך. לפעמים היה קשה לעבוד בצוות.התלמידים למדו כי צריך להקשיב לאחר, לבחור ולוותר כשצריך. הם השתמשו ביצירתיות במהלך התהליך. תלמידה סיפרה שלמדה שלא רק התוצר חשוב, אלא התהליך. תלמידים נוספים הגיעו לתובנה כיצד יש לתכנן לפני הביצוע. תלמיד שיתף כי גילה על עצמו שהוא מוכשר, גם אם לפעמים יש כישלונות. מכישלון אפשר להצליח. וכן סיפר תלמיד נוסף שגילה כח רצון בעבודה הקבוצתית.
"דמיון הוא תחילת היצירה. אתה מדמיין את מה שאתה רוצה, אתה רוצה את מה שאתה מדמיין, ולבסוף אתה יוצר את מה שאתה רוצה" (ג'ורג' ברנרד שו).
