השנה, במסגרת מיזם "זיכרון בסלון" יארחו ויתארחו בסלונים דיגיטליים באמצעות ה-ZOOM כמיליון וחצי בני אדם, אשר ישמעו את הסיפורים והעדויות של 7,000 שורדי שואה, מתוכם 1,000 שורדי שואה שבפעם הראשונה יתנו את עדותם, ושל 15,000 בני דור שני ושלישי.
זיכרון בסלון שמהווה חלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה עם למעלה ממיליון מארחים ומתארחים מדי שנה ב-54 מדינות בעולם כמו: הודו, גרמניה, ארה"ב, פיליפינים, ארגנטינה וכלל מדינות אירופה, השיק השנה, בעקבות המשבר, אתר אינטרנט מותאם למגפת הקורונה שמציע מגוון דרכים להמשיך את המסורת ולקיים מפגשים (דיגיטליים או משפחתיים) בעלי משמעות כמו בכל יום זיכרון. במסגרת ההתאמות, נכתבו ערכות לסלונים דיגיטליים ומערכים לסלונים אינטימיים ומלאי משמעות, תוך שמירה על בריאות כל המשתתפים.
[pic_7527]
באתר החדש ניתן למצוא ערכות מיוחדות המותאמות למשפחות, ערכות לילדים ובני נוער, הנחיות כיצד לקיים מפגש Zoom עם סבא וסבתא ועם בני דור שני ומערכים מלאי השראה שמציעים דרכים להתחבר, גם כשכולנו נאלצים להתבודד. כמו כן, בערב יום השואה Zoom ישראל נרתמו לסייע למארחים ולמתארחים בסלונים, ויתנו עבור המשתתפים במתנה שיחת זום שאינה מוגבלת בזמן לכל מי שנרשם באתר של זיכרון בסלון.
רווחתם האמיתית של ניצולי השואה היא שיזכרו אותם. אבל אסור שזיכרון השואה יהיה תלוי בנוכחותם הפיזית של הניצולים. למרות משבר הקורונה והמגבלות שהוא הביא איתן, הכלים הדיגיטליים יאפשרו לכל אחד ואחת מאיתנו לקחת אחריות, לארח ולהתארח, לשתף ולהשתתף ובעיקר לזכור וללמוד. השנה נקיים "זיכרון בכל סלון".
עדי אלטשולר, מייסדת מיזם 'זיכרון בסלון': "השנה, עוד יותר מתמיד, נציין כולנו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית, בסלון הפרטי יחד עם בני המשפחה. הטקסים הרשמיים והעצרות בוטלו, המצעדים והסיורים הוקפאו וניצולי השואה מבודדים בבתיהם על מנת לשמור על בריאותם. כדי בכל זאת לציין את יום הזיכרון ולשמוע את הסיפורים והעדויות של הניצולים, 'זיכרון בסלון', שכבר הפך למסורת, ערך התאמות דיגיטליות על מנת שנוכל לזכור גם השנה למרות משבר הקורונה. האחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, היא לזכור, לשמוע וללמוד על הסיפורים והעדויות בכל דרך אפשרית, גם במציאות של היום, כדי שלעולם לא נשכח"
שרגא קלוש, תושב רחובות, ייתן את עדותו השנה בזיכרון בסלון ב-ZOOM:
בסוף מאי 1944 משפחתו של שרגא קלוש הגיעה משפחתי לאושוויץ-בירקנא- האבא, אמא, אחיותיו ואחיו הקטן. את אימו של קלוש אחיותיו ואחיו, הגרמנים רצחו אותם בתאי הגזים ביום שהם הגיעו לאושוויץ– בירקנאו. קלוש ואביו עברו את מיון ד“ר מנגלה ושרדו את אושוויץ– בירקנאו ואת מחנות הריכוז: רלנבורש, פלוסנברג וקרביקל. לברגן-בלזן קלוש הגיע עם אביו במרץ 1945, כאשר התנאים שם היו הגרועים ביותר מכל המחנות האחרים שעברו- פעם ביום מנת מרק, ישנו על רצפה קרה ללא שמיכה, כאשר במחנה פרצה מחלת הטיפוס. עשרות אנשים מתו יום– יום ממחלות ומרעב, כאשר אביו של קלוש נפטר כשבוע לפני השחרור. קלו שמספר "זכור לי הבוקר בו פקדו עלינו לצאת למסדר. אני זוכר שאבי ישב על הרצפה, נשען על הקיר ולא קם. אמרתי לו 'אבא קום למסדר', ואבי ענה 'אין לי כוח לקום, לך למסדר בלעדיי'. זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי עם אבי, והפעם הראשונה שהלכתי למסדר בלעדיו". את אביו של קלוש זרקו הגרמנים זרקו אותו חי בין אלפי המתים שהיו מוטלים בחצר ללא כל סדר. לאחר שאביו נפטר קלוש נשאר הניצול היחידי מכול משפחתו כשהוא היה בן 15 בלבד. ב-15 באפריל 1945 האנגלים שחררו את ברגן-בלזן. ב-1946 שלוש עלה לפלסטינה, היה בעליית הנוער בקיבוץ יגור, התגייס לפלמ“ח ולאחר השחרור, היה מבין מקימי קיבוץ משאבי שדה. שם התחתנתי עם חוה עברי, ונולדו להם שני ילדים. ב-2014 נסע קלוש כאיש עדות לפולין ביחד עם ביתו, וב-2015 נסע לברגן-בלזן לכינוס הבין-לאומי עם בתו ונכדו.
לינק לאתר- https://www.zikaronbasalon.com/
