היום אנו מציינים את חג ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות . בספר דברים (כ , יט) כתוב "כי האדם עץ השדה" ההקבלה של האדם לעץ היא בתחומים רבים – גם בתחומים של חינוך ילדים:
-
הצרכים הבסיסים של הילד :
כפי שלעץ יש תנאי גידול בסיסיים : אויר, שמש , מים כך לילד: חובת החינוך, הגידול והטיפוח מוטלת על ההורים המהווים עבורו דוגמא אישית . יש להקפיד על מזונותיו וניקיונו ( חינוך לבריאות מגיל צעיר ) ולהרחיק ממנו כל נזק או דבר שיכול לפגוע בו.
הצרכים של העץ מקבילים לצרכים של ילד לא רק בתחום הפיזי אם כי גם בתחום הרוחני:
כל עץ זקוק לאור השמש כדי לגדול ולהתפתח. כך גם בני אדם, ילדים, זקוקים לאהבה כדי לגדול ולהתפתח. יש להשקותו בתשומת לב, במחמאות ובעידוד, ברגש, בחום ובאהבה. להרחיק כל מפגע רוחני מתחומו ( העלבות , כעסים, צעקות וכו').
-
קרקע יציבה ובטוחה :
כפי שיש לנטוע את שתיל העץ באדמה, בצורה יציבה והאדמה מספקת מזון לצמח וגם מקום להתפתחות השורשים כך גם לגבי ילדים: ילדים זקוקים לבסיס יציב, שיכול לספק להם ערכים ומוסר ולתמוך בהם "כאשר נוטים להישבר " . הם זקוקים לדמויות קבועות , לסדר וארגון בשגרת יומם ולסביבה מובנת ומוכרת ולערכים ונורמות התנהגות עקביים ואחידים בין הדמויות החינוכיות המשמעותיות להם .
-
ניצני ההתחלה –
כשם שרגעיו הראשונים של העץ חשובים להמשך גדילתו והם ישפיעו על כיוון גדילתו ( ישר / עקום) ועל חוזקותיו כן הוא הילד- בשנות ילדותו -מידותיו והתנהגותו עדיין ניתנות לעיבוד, לשיפור ולהטבה בדרך קלה יותר על ידי תגובות ההורים. על כן הושם דגש מיוחד על שנות הילדות ואתם ההורים תוכלו לעצב את אישיותו, לעודד ולחזק את מידותיו ותכונותיו החיוביות כבר מההתחלה שחלילה " לא יצמח עקום". החוויות המוקדמות של הילד- הדברים שהוא רואה, שומע, נוגע בהם, מריח וטועם – החוויות שאתם חושפים אותו אליהן הם היוצרות את יסודות הלמידה וכיוון גדילתו.
-
סבלנות בחינוך-
העץ צומח תמיד, ברגע שהגדילה נפסקת חלילה, הענפים ייבשו, וענפים חדשים לא יופיעו. כך גם הילד שלומד מכל אדם ומכל רגע בחייו, לחיוב ולשלילה . הצמיחה והלמידה היא הדרגתית ,תהליכית ולא רואים את התוצאות מיד זכרו כי את הפירות של החינוך שלכם אתם תראו לעיתים בעוד כמה שנים בבגרותם ( צפו בסרטון " עץ הבמבוק" – מומלץ) לעיתים נלמד משהו ונחשוב שהילד לא קלט ,לא ספג את המים, אבל בזמן אחר פתאום תהיה הפנמה והעברה ותראו שההשקעה משתלמת.
-
חוסן ויציבות גם מול אתגריי החינוך והצמיחה
בעת רוחות וגשמים העץ יודע להתכופף, מבלי להיעקר מהאדמה- מהבסיס שלו. גם אנחנו , כהורים וכאנשיי חינוך ,צריכים ללמוד להיות גמישים ויחד עם זאת "עם השורשים בקרקע" – עם גבולות ברורים וחזון הורי ידוע ( הורות פרואקטיבית ככתוב באחד מהטורים הקודמים שלי ) . זכרו להציב את "הגבולות האדומים " , הם שיאפשרו לנו להיות יציבים גם בקונפליקטים מול הילד ולפעול בעת דילמות חינוכיות שמתעוררות.
-
דיפרנציאליות – שוני בין הילדים
יש עצים הזקוקים להשקיה מרובה ולתשומת לב רבה ,יש עצים הזקוקים למעט מים ,יש עצים דוקרניים , יש עצים פוריים הנותנים מפֵרותיהם לרוב כך גם הילדים : אלה שזקוקים להרבה יחס ועזרה , פחות עצמאיים לעומת אלה שכבר מגיל צעיר עצמאיים ובעלי בטחון. אנחנו כהורים צריכים לדעת " להתאים את כמות המים " – יחס ותשומת לב במינון הנכון לילד. ולזכור שכשהם שפרצופיהם אינם דומים כך אישיותם וצרכיהם הפיזיים והרגשיים שונים וכל אחד מהם יחיד ומיוחד בדרכיו.
מאחלת לכם הורות צומחת ומצמיחה , שתזכו ליהנות מפירות החינוך עליהם את עומלים רבות.
ט"ו בשבט שמח !
