מאת: יתיר מדר
השבוע הייתי בחתונה הכי מרגשת שיצא לי להיות בה. זה לא רק בגלל שזו הייתה חתונה של אחי הקטן, דביר. זה אפילו לא רק בגלל שכל האחים שלי כבר נשואים וזו הייתה מעין סגירת מעגל. פשוט זו הייתה החתונה שהתכנון אליה היה הכי מאתגר שנתקלתי בו מצד אחד, אבל מצד שני, זו הייתה החתונה הכי מקודשת שניתן לתאר–חתונה בצל הקורונה
הכל התחיל כאשר לפני כ-7 חודשים, ביום 14.8.2019, דביר הציע נישואין לחברתו עדן, מול מספר מצומצם של בני משפחה וחברים, כשמאז החלו בני הזוג בארגון חתונת החלומות שלהם. כמו כל זוג נרגש, הם סגרו אולם גדול, הכינו הזמנה מיוחדת (שאת הפסוק שנכתב בה, שילב דביר בשיר שהוא כתב והלחין עבור עדן בהפתעה לאירוע המתוכנן), די ג'יי, צלם, חליפת חתן, שמלת כלה, רב ואת כל מה שנדרש על מנת שהאירוע המתוכנן והמושקע שעתיד היה להתקיים ביום 16.3.2020 יהיה מיוחד ומרגש בדיוק כפי שתכננו. אלא שתכנונים לחוד ומציאות לחוד.
מספר ימים קודם לאירוע המתוכנן, ביום 11.3.2020, ולאחר שכ-800 מוזמנים(!) כבר אישרו את הגעתם לאירוע, הגיעה הודעת ראש הממשלה, במסגרתה ניתנה הנחייה לפיה נוכח "משבר הקורונה", אין ברירה אלא להימנע מהתכנסות של למעלה מ- 100 אנשים. אוי לא! ההודעה הדרמטית תפסה את כולנו עם הידיים על הראש.
מה עם כל התכנונים?!? למרות המצב ולמרות הבאסה, הזוג הצעיר לא ויתר. הם אמנם קיוו (ועדיין מקווים) שבעתיד יוכלו לקיים את החגיגה הגדולה המתוכננת עם כל המוזמנים וברוב עם הדרת מלך, אך שניהם הסכימו שחתונה לא דוחים! במהירות הבזק, יום לאחר מכן, יום 12.3.2020, הם כבר סגרו אירוע מצומצם באולם קטן יותר, ותכננו להזמין רק את המשפחה הקרובה ביותר ומספר חברים מצומצם. בהזמנה העדכנית כתבו השניים פסוק חדש שממש תיאר את המצב שלהם: "כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר–בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם" (פרקי אבות, ה' ט"ז). עוד ציינו השניים, בספק הלצה בהזמנה, כי "לא קורונה, לא מטאור ולא סופה–כלום לא יצליח להרוס לנו את החופה"…
[pic_7364]
לאחר סגירת האולם ומשלוח ההזמנות העדכניות, הזוג קצת נרגע ותכנן שהחתונה הזו תהיה מיוחדת לא פחות מזו שתכננו מלכתחילה. אך ביום 14.3.2020–יומיים לפני החתונה!–הגיעה הודעה דרמטית נוספת של ראש הממשלה, במסגרתה ניתנה הנחייה שמקשיחה את התנאים, סוגרת את אולמות האירועים ומאפשרת התכנסות של עד 10 אנשים בלבד. דביר סיכם זאת ב- 3 מילים בוואטסאפ המשפחתי: "אין אירוע. סופית". פשוט לא ייאמן! אלא שבטח יצא לכם כבר להבין, שמדובר פה בזוג מיוחד. זוג שהחליט שחתונה לא דוחים. זוג שקבע שהיום שבו קיוו להפוך לגוף אחד, הוא היום–ולא משנה מה–שבו הם ייכנסו יחדיו בברית הנישואים. אחי הגדול, ילון, הפנה את דביר לפוסט שהעלה ראש עיריית נס ציונה, מר שמואל בוקסר, בפייסבוק, בו הוא ציין, שככל שיש זוג שנאלץ לבטל את חתונתו עקב הנחיות הקורונה, אותו זוג מוזמן לערוך את טקס החופה בבית הכנסת הגדול שבעיר, כשאת הטקס יערוך רב העיר, הרב אברהם צוריאל שליט״א אשר התנדב לעזור לזוגות הללו בימים לא פשוטים אלה. בני הזוג, לא חשבו פעמיים והחליטו כי "ההצגה חייבת להימשך". וכך ה-16.3.2020, היה אחד הימים הכי מרגשים בחיים שלי. אחי הצעיר, זה שקטן ממני בלמעלה מעשור, נשא לאשה את בחירת לבו.
הכל החל כשהמוזמנים המועטים והמיוחדים ליוו בשירה אדירה ובריקודים את הזוג היקר מהבית של הוריי, דרך רחוב תל אביב בנס ציונה ועד למרגלות בית הכנסת הגדול, תוך שלכל אורך הדרך הנוסעים בכביש עצרו וצפרו לכבוד בני הזוג, התושבים השונים הריעו ממרפסות בתיהם, אנשים זרים עצרו בצד הדרך וצילמו את האירוע הייחודי במצלמות הפלאפונים שלהם, ואפילו המוכר מהמכולת השכונתית, הרצל, זרק עליהם סוכריות לרוב…
כזה אירוע, בהתחייבות, לא ראיתם! תחת החופה שהחזיקו חבריהם של בני הזוג קידש רב העיר את השניים, כשלצידם הוריהם היקרים. דביר קרא קטע קריאה מרגש על התלאות שעברו בני הזוג עד הגיעם ליום המיוחד, קידש את עדן לאשה, ענד לה את טבעת הנישואין, אמר "אם אשכחך ירושלים…" ושבר את הכוס. החוגגים מחאו כפיים ושרקו שריקות שמחה לזוג הנשוי הטרי. דביר לא ויתר, ולמרות ההתרגשות הרבה, הקדיש לעדן את השיר המרגש שכתב והלחין עבורה: "שומר גן העדן". אין עין שלא דמעה מהתרגשות. זו אכן הייתה חתונה מיוחדת לא פחות מזו שתכננו בני הזוג מלכתחילה. הבטתי בבני הזוג ביומם המיוחד, ואחרי כל הימים האחרונים והמאתגרים, זיהיתי חיוכים על פניהם המעידים על שמחה מיוחדת. זיהיתי צחוק של אושר כן ואמיתי. אז אולי לא הכל הלך לפי התכנון, אבל ניתן בהחלט לומר: "אלוקים תכנן לנו תוכניות, ואנחנו צחקנו (ושמחנו) מלמטה…" מזל טוב לזוג הצעיר!
