אתכם, בשבילכם

יום ההוקרה השנתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה הוא יוזמה שאושרה בחוק וב- 2014 הפכה ליום ממלכתי רשמי במדינת ישראל. עם זאת רבים עדיין לא מודעים להחלטה ולציון היום בפעילות ובטקסים שונים ברחבי הארץ, וארגון נכי צה"ל פועל, בין היתר, למען חשיפה והעלאה למודעות.

"את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כולם מכירים" אומר חן גוסלר, בעל בית הפקה העובד גם עם ארגון נכי צה"ל ומפיק את מיזם "אתכם, בשבילכם" לכבוד יום ההוקרה השנתי, " עבור אלו שנפצעו, אף פעם לא היה יום בו אמרו להם תודה. אף פעם לא היה ציון של משהו. בישראל יש למעלה מ50,000 פצועי צה"ל ועוד כ20,000 נפגעי פעולות איבה, ובסה"כ כ 70,000 פצועים בארץ. בשביל אלו נקבע היום הזה- עבור כל אלו שנפצעו ותרמו את גופם ואת נפשם למען המדינה".

השנה אתה שותף במיזם מיוחד…

"כן. השנה דובר הארגון, חנן גרינברג, יזם את הפרויקט שבעצם מפגיש עשרה פצועים עם עשרה אישים בולטים בחברה הישראלית– חלקם סלב, חלקם פוליטיקאים וחלקם מהצבא כשהמיוחד הוא שהאישים הם אלו שמראיינים את הפצועים והכל מצולם לסרטונים מרגשים של סיפורי שיקום והצלחה".

איך התבצע תהליך הבחירה של הידוענים המשתתפים ?

"ישבנו ועשינו רשימה של האנשים הכי בולטים בחברה, בתחומם. העלנו רשימה של למעלה מ 20 שמות, ואותה צמצמנו כדי להגיע ל"טופ של הטופ", ובאמת הצלחנו- בתחום הפוליטיקה יש לנו את נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החינוך, את הרמטכ"ל בתחום המדיני ובתחומים האחרים, הבאנו את אורי ששון שזכה במדליית ארד בג'ודו באולימפיאדה האחרונה, את אדיר מילר ועדי אשכנזי, הגבר והאישה הכי מצחיקים בארץ את ריטה הזמרת שנחשבת הכי טובה בארץ ושלמה ארצי, הזמר הכי מצליח.

מה הנחה אתכם בעת השידוך שיצרתם בין סלב או איש ציבור לבין כל פצוע/ה?

"הפצועים הם אלו שמרואיינים. הסלב הם אלו שמראיינים אותם. מתוך ההחלטה הזו, המראיין צריך היה למצוא עניין אמיתי במרואיין ולא בגלל שכתבנו לו את השאלות. למשל, את שר הביטחון הפגשנו עם רוני גוזלן שעשה את אחת הפעולות הכי ביטחוניות שיכולות להיות- הוא היה מג"בניק ואחראי על הביטחון הצבאי השוטף בתוך המדינה והוא פשוט הסתער על המחבל ומנע, כנראה, הרג של הרבה יותר אנשים באירוע. אז היה בינהם חיבור גם בגלל העובדה שרוני גדל במעלה אדומים וגם ליברמן גר שם, וגם כי ליברמן מאד מחובר לירושלים ורוני ירושלמי עכשיו כלומר יש גם חיבור של המקום וגם חיבור של הסיפור.

את אדיר מילר למשל, הפגשנו עם לוחם שייטת 13 שנפצע בפעולה שאסור לדבר עליה, והיום הוא שחקן . החיבור הוא על בסיס עולם הבמה ואדיר לא הסתפק רק במפגש שעשינו בבית הלוחם אלא הוא ממש דרש שנבוא להופעה שלו באותו שבוע, בהופעה בפני 800 איש במרכז לאומנויות הבמה בהרצליה. הוא ביקש שנבוא לצלם גם שם המשך שיחה שלהם על הבמה, הגיע במיוחד חצי שעה לפני, ובתחילת ההופעה סיפר עליו ואירח אותו ויצא מפגש מאד מגניב".

איך אתה רואה את הערך המוסף של המפגשים האלו?

"בעצם נחשפים סיפורים אישיים של פצועי צה"ל מפעולות מאד אמיצות או מרגשות מעצם ההתמודדות של הפצוע עם מה שהוא עבר- אם זה פיגוע או היתקלות עם מחבלים. הערך המוסף בחלק הזה הוא בחשיפה בפעם הראשונה. למשל, דין מעולם לא סיפר על ההיתקלות שהייתה לו בשייטת 13, הוא אף פעם לא נחשף ככה בתקשורת, ועכשיו כשהוא פרש מתפקיד מבצעי לטובת הדרכה הוא יכול לדבר על זה".

היו מפגשים מפתיעים?

כן. במפגש בין ריטה למיטל מיטל וקס, שנפצעה בפיגוע בדיזינגוף סנטר בו איבדה גם את אחיה,  הייתה הפתעה כפולה. לריטה לא סיפרנו מה הולך להיות כשהיא תכנס לאולם, ולמזלי היא גם לא התעקשה. פתאם היא שומעת מבחוץ את אחד השירים שלה מתנגן ברמקולים. כשהיא נכנסת היא מגלה שמיטל ובן הזוג שלה לריקודים רוקדים עם המוסיקה שלה כשהם על כסאות גלגלים. זו ההפתעה שעשינו לריטה אבל את מה שקרה אח"כ לא צפינו- ריטה התחילה לצחוק ולבכות ביחד, עדיין יש לי צמרמורת כשאני מדבר על זה…ואני מצלם אותה ומסתכל על הפנים שלה לצורך פוקוס בצילום, והיא מתחילה לבכות ואני מתחיל לבכות יחד איתה. אני מסתכל אחורה ורואה שכולם-הצוות שלה ושל בית הלוחם ועוד אנשים שהיו שם, כולם עם דמעות בעיניים. אז גם הופתענו מעצמנו.

עדי אשכנזי הפתיעה כשהסכימה להוריד את העקבים וטיפסה על קיר טיפוס עד הסוף. המפגש עם ביבי היה מאד עוצמתי. ביבי יצא בעצמו מהלשכה להציג את עצמו בפני המרואיין והתחיל לראיין אותו עוד מהמסדרונות. הוא משרה אווירה נינוחה על כולם. ליברמן גם מאד הפתיע אותנו.  יש לו תדמית מאד קשוחה, אבל הוא היה מאד ספורטיבי ונינוח, קלע לסל מגובה של כסא גלגלים והשתעשע איתנו כשסיפר לנו על הנכדה שלו.  כמעט בכל סרטון הייתה הפתעה קטנה.

מה עושים עם כל הסרטונים שצולמו?

 "בכל פעם מחליטים לחשוף סרטון, מעלים אותו לעמוד של ארגון נכי צה"ל וגם באמצעי התקשורת. במסגרת אירועי יום ההוקרה יוקרנו הסרטונים השונים כולל הסרטון של המפגש בין ביבי נתניהו לס' שאסור להגיד את שמו כי הוא עדיין משרת בתפקיד מבצעי סודי. את הצילום עשינו כשביבי בפרונט וס' עם הגב. ס' נפצע מאד קשה בהיתקלות עם מחבל, צלף פגע בו בעמוד השדרה ועכשיו פלג הגוף התחתון שלו לא מתפקד. בחור מהמם וכולו משדר רק 'תנו לי לעשות עוד דברים', הוא חזר לשרת והתחתן לפני כחצי שנה על אף הפגיעה. הם זוג מקסים, וכמה שזה מעורר השראה זה גם עצוב. יש שם משהו גדול בסיפור הזה."

מהו החלק שלך במיזם?

 "אני המפיק של המיזם, אני דואג שהכל יקרה, שכולם יגיעו לאן שצריך, אני גם מצלם ועורך וזה שבסופו של דבר מוציא את הסרטים החוצה.המיזם הזה הוא מעין "חליפה" מותאמת שבניתי לארגון נכי צה"ל, בהתאם ליעדים שהם ביקשו. המטרה המרכזית הייתה ליצור מודעות לפצועים ולמעורבות של הארגון בשיקומם, ולכן יצרתי אסטרטגיה כוללת שתכליתה לתת מענה לכך. במקרה הזה, הייתה פה מלאכת תחקיר, תוכן, הפקה הכוללת עבודה מול אותם אישים מפורסמים, צילום, עריכה, גרפיקה ומרכיבים נוספים על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. למשל, בסרטון בו צילמנו את עדי אשכנזי מטפסת על קיר עם פצועת צה"ל, עשינו שימוש במצלמה על גבי רחפן. בסופו של יום, בית ההפקה יצר את המיזם מראשיתו ועד סופו ואני גאה בתוצאה המרגשת".

 

לכבוד המיזם, כתבת והלחנת שיר בשיתוף עמיר בניון. ספר על שיתוף הפעולה…

"כתבתי את השיר שילווה את כל המיזם, עמיר בניון השתתף איתי בלחן ושומעים את ה"עמירבניונית" בשיר ויש ביצוע יפה וקליפ. בחרנו את עמיר בניון לשיר את השיר יחד עם שני פצועי צה"ל, עם  גדי שנפצע בצוק איתן וגם היה איתי בטיול בנפאל, ובמהלך שעות הנסיעה, כשעשינו שמח לחבר'ה באוטובוס, הבנתי שהוא זמר ממש טוב. והבאנו עוד פצוע, רמי עמר, שנפצע בתקרית ירי מאד קשה בשכם לפני עשרים שנה והיום הוא מרותק לכסא גלגלים."

השיר נקרא "אתכם ובשבילכם", והוא מדבר על הפצועים, על מה שהם עוברים, על מה שהם נתנו למדינה ומה המדינה מחזירה להם עכשיו. השיר הזה הוא סוג של הוקרת תודה."

 

מדובר בעיסוק אינטנסיבי בכאב. מה זה עושה לך?

 "עושה. להגיד הכל? לא רוצה. אני אצא בכיין. אני לא רוצה לדבר על זה." הוא אומר ומיד ממשיך,

"זה עושה לי רע וזה עושה לי טוב. זה עושה לי רע כי אני נחשף לסיפורים של אנשים שעברו דברים נוראיים שאי אפשר אפילו לתאר. כשנחשפתי לתמונות של אותם פצועים זה היה פשוט נורא. אני אמיתי עכשיו" הוא אומר בכאב ניכר "זה היה ממש נורא. מצד שני, כמו בחיים, כך גם בסרטונים, אנחנו מראים את הדבר הנורא שקרה ואז את השיקום וההצלחה. כולם הם סיפורי הצלחה, לא רק של עצמם, אלא של החיים. אחרי שהם השלימו עם המצב שלהם ולא ראו אותו כמגבלה הם פשוט התחילו למנף להצלחה גם את המצב שלהם וגם את החיים.

אורן בלצאו…. איבד את עיניו. יש לו ילדים, הוא רוכב על אופניים, דו , כשיש נהג מוביל, רץ מרתון. רוני גוזלן, שקפץ על מחבל ואיבד שתי רגליים, יש לו שבעה ילדים, הוא משחק כדורסל על כסאות גלגלים ומרצה בפני נוער וחיילים על חתירה למגע כי מה שהוא עשה הציל חיים. להרצות לילד בן 18 לקפוץ על מחבל כשרוב הסיכויים שאתה יודע שאתה תמות, ועוד בא עם התוצאה, זה מדהים.

וגם אירה שנפגשה עם עדי אשכנזי. אירה הייתה ועדיין, אשת מחשבים. היא הייתה ראש צוות שפיתח איזושהי טכנולוגיה שאסור לדבר עליה. והיא הלכה להתקין את הפיתוח הזה על גבול סוריה. משום מה מישהו דחף את הגדר שלנו לתוך סוריה אל שדה מוקשים. היא לא הייתה קרבית או משהו, היא באה להפעיל את המח שלה כקצינה טכנולוגית בצבא ודרכה על מוקש סורי. היא איבדה את הרגל והדבר הראשון שהיא חשבה עליו כשהיא התעוררה זה "איך אני אלך על עקבים עכשיו" שבועיים אחרי שהיא איבדה את הרגל היא חזרה לבסיס, באה לבקר אותם ולהגיד שהכל בסדר והיא עוד מעט חוזרת. זה רעל חיובי שאני לא מכיר. אני הייתי ספק מזון. לי יש שפעת אני לא יודע מה לעשות עם עצמי, והאנשים האלה קמים מאלוהים יודע מה, וזה פשוט לא יאמן. הם סיפורי הצלחה אחד אחד. אז מצד אחד זה כואב לי ומעציב אותי ואני מבלה פה דקות ארוכות בבכי כי אני מבין את הסיפור מא' ועד ת', מצד שני אני מתמלא בתקווה וכל מה שקורה לי מקבל פרופורציות."

מהו סף הרגישות?

"בעבודה אני פחות רגיש. כשאני עורך את הסרטונים לפעמים אני צריך להגיד להם "אחי, תשלח לי בבקשה תמונות שלך מהפציעה" והוא שואל מה בדיוק, ואני אומר לו  'דם, בלי רגליים, חתכים, רופאים וצינורות שנכנסים לך לצוואר' ואני מרגיש שאני ציני מדי אבל הם לא חווים את זה כציניות. זאת השפה שם. ברגע הצילום, כל מה שחשוב לי זה שהמסרים יאמרו ויקלטו. אני מקצועי ולא מתחבר לרגש. אבל אחר-כך  אני מגיע הביתה, וצריך מתוך חצי שעה שהבן אדם מדבר, לערוך סרטון של 4 דקות, ואז אני מקשיב לתוכן ואני נשבר. אני יושב כאן לפעמים ובוכה, אני לא מתכהה. בסופו של דבר מדובר כאן ב Happy end  עם טוויסט."

אתכם ובזכותכם

מילים: חן גוסלר

לחן: חן גוסלר ועמיר בניון

אני יודע שזה לא קל להבין

מה שעברנו שם רחוק בלילות

וזה קשה אפילו לי להאמין

שזה כואב גם עם עיניים עצומות

אבל נלחמנו רק בשביל המדינה

כבר נכתבו שירים על אין עוד אחרת

הזיכרונות עוד מכאיבים בכל דקה

עכשיו תורך לומר: עלי את לא מוותרת

פזמון:

אנחנו כאן אתכם ובזכותכם אנחנו כאן

ונשאר אתכם ביחד אין גבולות לזמן

אתם נתתם את הגוף, את הנשמה

עכשיו אנחנו כאן אתכם ובזכותכם ובעוצמה

ולא נשאיר אתכם לבד במלחמה

להתמודד עם הכאב בנשמה

כי בשבילנו אתם תמיד הגיבורים

אנחנו כאן אתכם ובזכותכם

אנחנו כאן חיים

עכשיו התחלתם מחדש את החיים

אתם כאן וכאן תמיד נשארים

תמיד זכרו את כל החברים

שעושים הכל לראות אתכם מתגברים

נשבור שיאים של הצלחה בכל מסע

שום מכשול לא יעמוד עוד בפנינו

אתם תמיד תתנו לנו גם השראה

תודה לכל מי שעומד כאן לצידנו

קישור לקליפ בפייסבוק:

https://www.facebook.com/inz.org.il/videos/1770666663194969/

קישור לקליפ ביוטיוב: 

https://www.youtube.com/watch?v=8jf-O5wm9xI